×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית י״בתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת לך לך} אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־אַבְרָ֔ם לֶךְ⁠־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל⁠־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃ (ב) וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃ (ג) וַאֲבָֽרְכָה֙ב מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃ (ד) וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן⁠־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃ (ה) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת⁠־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת⁠־ל֣וֹט בֶּן⁠־אָחִ֗יו וְאֶת⁠־כׇּל⁠־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת⁠־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר⁠־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ (ו) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖יג אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ (ז) וַיֵּרָ֤א יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת⁠־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ (ח) וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית⁠־אֵ֖לד וַיֵּ֣ט אׇהֳלֹ֑ה בֵּֽית⁠־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן⁠־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔הה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ט) וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ (י)  וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי⁠־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ (יא) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה⁠־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛יו אִשָּׁ֥ה יְפַת⁠־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ (יב) וְהָיָ֗ה כִּֽי⁠־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ (יג) אִמְרִי⁠־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב⁠־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃ (יד) {שני} וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת⁠־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי⁠־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃ (טו) וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל⁠־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ (טז) וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי⁠־ל֤וֹז צֹאן⁠־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃ (יז) וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה ׀ אֶת⁠־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת⁠־בֵּית֑וֹ עַל⁠־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃ (יח) וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה⁠־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא⁠־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃ (יט) לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃ (כ) וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּח אֹת֛וֹ וְאֶת⁠־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לֽוֹ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ב וַאֲבָֽרְכָה֙ =ו,ל1,ש,ש1 וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל,ק3?=וַאֲבָֽרֲכָה֙ (חטף); בכתי"ק3 נראה שיד שניה הוסיפה קו של פתח בחלל של האות.
• הערת ברויאר
ג וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י ל=וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י בגעיה ימנית
ד לְבֵֽית⁠־אֵ֖ל =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=כל בֵּיתְאֵל שוא נא ותיבה אחת (עיין משאת בנימין והגר"א באה"ע)? אינו כן אלא שני תיבות>
ה לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה ל=לַֽיהוָ֔הי⁠־⁠הוָ֔ה בגעיה ימנית
ו כִּ֛י =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=כ֛י אשה תביר? כן>
ז וַֽיְהִי⁠־ל֤וֹ וַֽיְהִי⁠־ל֤וֹ בגעיה ימנית
ח וַֽיְשַׁלְּח֥וּ ל=וַֽיְשַׁלְּח֥וּ בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
והנה התועלות המגיעות מזה הסיפור הם ארבעה:
(א) התועלת הראשון הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיקל לו הִפָּרְדוֹ מארצו וממולדתו ומבית אביו, ללכת למקום שיאות לו בו יותר ההגעה אל שלמותו, לפי שלזה התכלית נברא. (ג) התועלת השני הוא גם כן במידות, והוא שראוי לאדם שישתדל בכל עוז שיהיו אוהביו רבים ושונאיו מעטים, כי בזה יִשְׁלַם הקיבוץ המדיני. הלא תראה שאברם, השלם זה השלמות המפורסם, כשייעדו ה׳ יתעלה שיברך מברכיו ויאור מקללו, זכר מברכיו בלשון רבים להיות אוהביו רבים, ומקלליו בלשון יחיד להיותם מעטים. (ה) התועלת השלישי הוא במידות, והוא החריצות בשמירת הקנינים, להיותם הכרחיים לאדם לעמידת גופו. הלא תראה שאברם אבינו עליו השלום, עם שכבר הבטיחוֹ ה׳ יתעלה שיברכהו, לא קיצר מפני זה בשמירת קנייניו, אבל הביאם עמו כולם. והעירנו על זה באומרו שכבר הביאו עמם כל רכושם אשר רכשו. (ז) התועלת הרביעי הוא שכבר הודיענו בזה הסיפור ייעוד ה׳ לאברם שינחלו בניו את הארץ, לפי שכבר נזכר בתורה במקומות רבים שכבר ייעד ה׳ יתעלה לאבות לתת את הארץ הזאת לזרעם, ובזה יתישב יותר בנפשותינו אמיתת זה הסיפור; עם שבזה תועלת להודיע הסיבה אשר בעבורה בחר ה׳ יתעלה שתהיה זאת הארץ לישראל, והוא להיותה מוכנת מאד אל שידבק בה השפע האלהי, ולזה ציוה אברם ללכת שם. וזהו אומרם ז״ל ״אוירא דארעא דישראל מחכים״ (ב״ב קנח, ב).   והנה התועלות המגיעים מזה הסיפור הם חמישה עשר: (י) התועלת הראשון הוא במידות, והוא החריצות על בקשת ההכרחי לאדם לעמידת גופו מהמזונות וממה שיִּדְמֶה להם. הלא תראה שאברם — עם שכבר הבטיחוֹ ה׳ יתעלה בהצלחת קניניו — התעורר מפני הרעב שהיה בארץ כנען ללכת לארץ מצרים, ולא נמנע מההליכה שם מפני מה שציוהו ה׳ יתעלה שישב בארץ כנען. כי אין מצוות ה׳ יתעלה כי אם להיטיב לאדם, לא שימות בסיבתם, ולזה ידע אברם שרצון ה׳ יתעלה היה שיסור משם לבקשת הטרף. ועוד שהכוונה היתה בהליכת אברם לארץ כנען, כדי שיהיה יותר מוכן אל שידבק בו השפע האלהי, וזה לא יתכן עם הרעב וחסרון המזונות, ולזה היה יותר טוב שילך לו משם אל המקום אשר יִמָּצְאוּ שם המזונות עד שיכלה הרעב. (יא-יג) התועלת השני הוא גם כן במידות, והוא החריצות לקחת עצה בדברים טרם הגעתם, בשיסתכל האדם במה שאפשר שיקרה לו, ותתישב לו העצה בזה האופן, ויהיה בזה נשמר מהרע שאפשר שיקרה לו. ואילו לא הסתכל בזה תחילה - לא יתכן שיגיע לו טוּב העצה, לרוב המהירות אשר יצטרך לו בלקיחתה, כי העצה השלמה לא תִּשְׁלַם אם לא יסתכל האדם בה במתון. הלא תראה שאברם השלם השתדל לקחת עצה קודם שנכנס למצרים, במה שאפשר שיקרה לו שם מהרע מצד יופי אשתו. (י-יג) התועלת השלישי הוא גם כן במידות, והוא שכשיבוא ההכרח שיגיע הרע לאדם, ראוי שיסתכל האדם באיזה אופן יתכן שיגיע לו יותר מעט מהרע, ויבחר בו, ולא יתרשל מזה מפני הרע שיקרה לו, כי ראוי שיהיה נבחר הרע היותר מעט לברוח מהרע היותר רב. הלא תראה שאברם בחר לרדת מצרימה, לברוח מהרעב שהיה בארץ כנען, ואף על פי שהיה נכון המקום ההוא אל שיקרה לו מהגנוּת שתתגאל אשתו בזימת הארץ. והנה ראוי שתדע שלא היה בזה חטא לאברם, כי שרה תעשה באונס מה שתעשה מזה, ולזה לא תֵּאָסֵר מפני זה לבעלה אפילו אחר נתינת התורה, כמו שאמרו רבותינו ז״ל באסתר: אסתר קרקע עולם היתה (סנהדרין עד, ב). ואם היה אברם בוחר סבל הרעב — אשר היה אפשר שימות בו — על סבל מה שאפשר שיקרה לשרה מהגנוּת, היה חסידות של שטות, כאומרם בשלישי מסוטה (כא, ב): היכי דמי חסיד שוטה? כגון דחזי דטבעה אתתא בנהרא, ואמר לאו אורח ארעא לאצולה ולאיסתכולי בה. (יז) התועלת הרביעי הוא בדעות, והוא ללמדנו אופן השגחת ה׳ יתעלה בצדיקים, עד שכבר הביא נגעים גדולים בפרעה ובביתו לשמור אשת נביאו מהגנוּת; ושיופי שרה, אשר היה ירא אברם שיהיה כלי להמיתו, שׂמהו ה׳ יתעלה כלי לשמירתו שם ולהצלחת קניניו, עם שומרו אותה מהתגאל בטינוף הזימה. וכבר ידעת מה שיגיע מהתועלת במידות ובדעות מפני ההאמנה בהשגחה הזאת.מהדורת הרב ברוך ברנר והרב אלי פריימן, באדיבות הוצאת מכון מעליות (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144